החלטה בתיק סע"ש 52290-04-13

לפני בקשתם של התובעים לפטור מתשלום אגרה.

1.         על תביעתם של המבקשים 1 ו-3 חלה חובת תשלום אגרה  בסך 500 ש"ח לכל אחד מהמבקשים 1 ו- 3. על תביעתה של המבקשת 2 (שאף היא טרחה והגישה בקשה לפטור מתשלום אגרה) לא חלה חובת תשלום אגרה, בהתייחס לרכיבי התביעה שהגישה. הבקשה  הוגשה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית, היינו בהתאם להוראות תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 (להלן - תקנות האגרות).

2.         בקשה זו הוגשה במסגרת תביעתם של המבקשים כנגד המשיבים בה נטען כי המבקשות 1 ו-2 הועסקו בחנות של המשיבה 1  (המבקשת 1 בתקופה 23.7.12 עד 3.2.13, והמבקשת 2 בתקופה 26.6.12 עד 19.11.12). בכתב התביעה נטען כי  המבקשות 1 ו-2 פוטרו מבלי שנערך שימוע טרם פיטוריהן, וכי המשיבה 1 לא נהגה כשורה עם המבקשות 1 ו-2 שכן העסיקה אותן ביום המנוחה השבועי בניגוד לדין, ערכה תלושי שכר שלא בהתאם לדין, לא העניקה זמני הפסקות כראוי, והחסירה תשלומים בין השאר בגין ביגוד, בונוס, דמי נסיעה, ופדיון חופשה שנתית. בגין רכיבים אלה תבעו המבקשות 1 ו- 2 סך של 34,500 ש"ח כל אחת.

בנוסף, נטען כי יש לחייב את המשיבים בתשלום פיצוי בגין לשון הרע למבקשים 1 ו-3 (בעלה). בכתב התביעה נטען כי מכתב תשובה של המשיבה 1, באמצעות ב"כ, מיום 27.2.2013 למכתב תלונה שנשלח על-ידי המבקשים 1 ו-3 ואשר בו צוין כי  המבקשים 1 ו-3 משדלים וממרידים את עובדי הסניף של המשיבה 1 כנגד המעסיק  הוא בגדר פרסום לשון הרע.

3.         החיוב באגרה חל בתיק זה רק בהתייחס לרכיב התביעה הנוגע לעוולת לשון הרע, שהועלתה ביחס למבקשים 1 ו-3 בלבד. לפיכך, נדון בטענותיהם של מבקשים אלה בלבד.

4.         בבקשתם לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית, טוענת המבקשים 1 ו-3 כדלקמן:

א.        המבקשת 1 טוענת בתצהירה כי היא מועסקת כמוכרת בחנות, כי בעלה מובטל והיא המפרנסת היחידה, כי משכורתה הממוצעת בששת החודשים האחרונים היא בסך 4,800 ש"ח, וכי בבעלותה דירה, שעליה רובצת משכנתא שהתשלומים בגינה נמצאים בפיגור.  עוד צוין כי  ננקטים כנגדה הליכים במסגרת תיק הוצאה לפועל והחוב לזוכה (בנק דיסקונט) בתיק זה משולם במסגרת הסדר תשלומים.

ב.         המבקש 3, בעלה של המבקשת 1,  טוען בתצהירו כי אינו מועסק ואין לו כל הכנסות, כי בבעלותו דירה יחד עם המבקשת 1 עליה כאמור רובצת משכנתא, וכי כנגדו (יחד עם המבקשת 1) ננקטים הליכים במסגרת תיק הוצאה לפועל, שהחוב בו משולם לזוכה (בנק דיסקונט) בתשלומים.

כתמיכה לבקשתם צירפו המבקשים 1 ו- 3 תצהיר, העתק תדפיס מתיק ההוצאה לפועל (בו לא מפורט סכום החוב או הסכום המשולם מידי חודש במסגרת הסדר התשלומים), וכן אישור המוסד לביטוח לאומי בו מצוין כי למבקש 3 אינו מועסק החל מיום 1.11.11.

5.         המשיבים מתנגדים  לבקשה, וטוענים כי המבקש 3 מעולם לא הועסק על-ידם ולכן ממילא לא קמה לבית הדין הסמכות לדון בתביעתו. בתשובה לתגובת המשיבים טענו המבקשים כי המבקש 1 אכן לא הועסק על-ידי המשיבים, וכי חסרון הכיס שהראו בבקשות די בו כדי להצדיק פטור מתשלום האגרה.

6.         לאחר שקילת הטענות ההדדיות, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

7.         תנאי לפתיחת הליך בבית הדין לעבודה הינו תשלום אגרה. תשלום האגרה נעשה כנגד השירות הניתן על ידי מערכת המשפט למגיש ההליך. יש בו גם כדי למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי. זהו הכלל. בצידו של כלל זה נקבע בתקנות האגרות חריג בדמות הפטרתו של בעל דין מתשלום אגרת בית הדין. תכליתו של חריג זה לאזן בין האינטרס העומד מאחורי תשלום האגרה, מחד, לבין זכות הגישה לערכאות, מאידך.

בענייננו אין המבקשים 1 ו-3 נחשבים נחשבים לבעלי דין הפטור מאגרה (תקנה 3 לקנות האגרות), אלא הם מבקשים לפטרם מתשלום האגרה מהטעם שאין ביכולתם לשלמה. על מנת להיעתר לבקשה כזו יש להראות קיומם של שני תנאים. האחד, כי ההליך מגלה עילה; והשני, כי אין ביכולתם לשלם את האגרה בשים לב ליכולתם האישית בלבד, בהסתמך על רכושם, לרבות רכוש בן זוגם.

8.         באשר למבקש 3 - משהמבקש 3 מסכים בתגובתו מיום 9.6.213 כי לא הועסק כלל על-ידי מי מהמשיבים - הרי שההליך שהוא אישית נוקט נגדם אינו מגלה עילה הראויה להתברר בבית דין זה. בהיעדר עילה לכאורה הראויה להתברר - אין מקום למתן הפטור.

9.         באשר לתביעתה של המבקשת 1, ככל היא מתייחסת לרכיב התביעה של פיצוי בגין הוצאת לשון הרע (בהסתמך על מכתב ב"כ המשיבה 1 מיום 27.2.2013 - נספח 16 לכתב התביעה) - הרי שלמרות שלמקרא המכתב עולה ספק באשר לעוצמת הטענות, במיוחד כאשר המכתב מופנה למבקשים 1 ו-3 בלבד, אין מקום בשלב זה לקבוע כי התביעה חסרת עילה.

10.       יחד עם זאת, ועל אף שלא מצאתי לקבוע בשלב מקדמי זה כי התביעה של המבקשת 1 ברכיב לשון הרע לא מגלה כל עילה - לא שוכנעתי כי המבקשת 1 הצליחה להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום כל האגרה. תנאי לקבלת הפטור מתשלום אגרת בית הדין הוא שהמבקש ימצה קודם לכן את האפשרויות העומדות בפניו לתשלום האגרה, לרבות מימוש נכסים או נטילת הלוואות. בענייננו עולה תמונה לפיה המבקשת מועסקת, וכי בבעלותה דירת מגורים. על אף שמן הראוי היה לצרף לבקשה את תלושי השכר או דפי חשבון בנק המעידים על הכנסותיה בששת החודשים שקדמו להגשת התביעה - מסמכים אלה לא צורפו, ולא צורף כל מסמך המעיד על גובה התשלומים שמשלמת המבקשת 1 במסגרת תיק ההוצאה לפועל. משכך, לא הונחה תשתית ראויה למצב כלכלי המונע מהמבקש לשלם את האגרה.

            יודגש שוב כי תביעתה של המבקשת 1 באשר לשאר הרכיבים המוזכרים בתביעה, והמסתכמים בסכום של 34,500 ש"ח- אינה מחויבת בתשלום אגרה כלל. לכן, אין בדחיית הבקשה כדי להוות מחסום בפני המבקשת 1 לגישתה לערכאות לבירור שאר רכיבי תביעתה.

11.       לאור האמור - דין הבקשה להידחות.

המבקשים 1 ו- 3 יסדירו את תשלום האגרה תוך 21 ימים.